מה שהארכיון יטען — ומה שלא

אנשים לפני מסקנות

הארכיון מתחיל באנשים מזוהים וברישומים ששרדו סביבם. הקשר היסטורי יכול להסביר מסמך, אך אינו מחליף ראיה אישית.

כאשר התיעוד מסתיים, הסיפור אומר זאת.

מסמכים ועדות נשארים נפרדים

מסמך בן התקופה הוא ראיה למה שהוא רושם; זיכרון מאוחר הוא עדות אישית בעלת ערך.

אף אחד מהם אינו בלתי־שגוי, ואחד אינו מומר בשקט לאחר.

אי־ודאות נשארת גלויה

סתירות, זיהויים זמניים ותאריכים חסרים נשארים גלויים לציבור.

תיקונים מתוארכים ומתועדים.

טקסט מקור אינו נכתב מחדש בשקט

תעתיקים שומרים את הניסוח והכתיבים המשמעותיים. תרגומים מסומנים ונזקפים בנפרד.

גרסאות היסטוריות נשארות כפי שהן בציטוטים ובתעתיקים.

הטיפול הוא חלק מן הרשומה

חיתוך, סיבוב, תיקון גוון ושחזור מתוארים ברמת הפריט.

נגזרת ברורה יותר אינה מחליפה את תמונת המקור.

חומר בסיוע בינה מלאכותית אינו ראיה

תמונות, הנפשה, שמע וסיוע תרגום בסיוע בינה מלאכותית מסומנים כפרשנות או ככלי גישה.

הם נשארים כפופים למקור התיעודי.

גישה נושאת אחריות

הארכיון מפרסם להיסטוריה משפחתית, לחינוך ולמחקר ובוחן פרטיות, הגבלות ובקשות הסרה לגופן.

רשומות הפריט מציינות מקורות, קרדיטים ותנאי שימוש חוזר ידועים.