המכתב של דולף למוטי

דולף כתב שבעה-עשר ימים אחרי פרעות נובמבר. אלימות, מעצרים ומכירות כפויות כבר לא הותירו ספק.

אין כאן תרגום עברי של המכתב. הגרמנית היא המקור; האנגלית היא תרגום הרבה יילובסקי.

Before the letter

November 1938 in Halberstadt and Wernigerode

On the night of 9–10 November 1938, Nazi leaders directed a state-sponsored assault on Jewish life across Germany and its annexed territories. Exclusion by law had become organized mass terror.

In Halberstadt, the Baroque synagogue that had stood since 1712 was desecrated. On 18 November, the city ordered it demolished at the Jewish community’s expense. Fritz Reichenbach was arrested in Wernigerode on 10 November, taken to Buchenwald and murdered there on 22 November.

Historical context: United States Holocaust Memorial Museum · Jüdisches Halberstadt memorial record

Dolf does not deny the loss. “We’re giving a lot up,” he writes. Still, life outside Germany, even without money, could hold dignity.

This is not a public declaration and not a polished manifesto. It is a son trying to persuade his mother to leave. The letter repeats one imperative: Kopf hoch, translated here as “Hold your head high.”

האזנה למכתב

המכתב מוקרא בגרמנית

האזינו לטקסט הגרמני בזמן שהכתוביות על המסך עוקבות אחר ההקראה.

ההקראה היא שחזור קול באמצעות בינה מלאכותית שנוצר עבור הארכיון. זו אינה הקלטה היסטורית וזה אינו קולו של דולף.

כתוביות בגרמנית

Drücken Sie auf Wiedergabe, um die deutsche Lesung zu beginnen.

תרגום לאנגלית

לחצו על ההפעלה כדי לעקוב אחר התרגום לאנגלית שורה אחר שורה.

תרגום מאת הרבה ד״ר אסתר ג׳ילובסקי.

הורדת ההקראה בגרמנית (MP3, שחזור קול באמצעות בינה מלאכותית)

הטקסט ששרד

שני דפים, פנייה אחת

Geliebte Mutti,

dieses sind nun die letzten Zeilen, die ich an Dich sende, bevor wir wieder ganz zusammen sind. Lasse Dir den Fortgang nicht schwer fallen. Es ist draussen auch schön ohne Geld, man ist wieder Mensch, bedenke das immer. Deine Kinder haben Dich so lieb, dass es für Dich ein 1000 Mal besseres Leben mit uns sein wird.

Wir geben viel auf und lassen noch mehr an traurigen und schönen Erinnerungen zurück. Für uns bleibt es nun vorwärts-sehen. Wir wollen es schaffen und werden es schaffen. Der liebe Gott wird uns nicht verlassen. Grüsse und küsse alle Verwandten nochmals recht fest von mir. Kopf hoch, nicht weinen, immer daran denken, dass es uns vergönnt sein wird zusammen zu bleiben, davon soll uns nichts abhalten. Nun auf Wiedersehen und Küssen.

Dein Dich innig liebender Sohn Dolf.

The family-held sheets

The letter as it survives

These photographed pages are the source for the transcription and translations.

Direct photograph of the first handwritten sheet of Dolf Reichenbach’s letter — First surviving sheet, photographed directly. Dolf wrote these lines to his mother, Margarete, on 26 November 1938. This is only the first half of the letter; the second sheet completes his message.

Direct photograph of the second handwritten sheet of Dolf Reichenbach’s letter — Second surviving sheet, photographed directly. Dolf closes the letter to his mother with the words preserved in Rabbi Dr. Esther Jilovsky’s English translation. This sheet should be read after the first surviving page.

Through this family

Escape depended on people already outside Germany

Ruth and Albert Rothschild were already in the United States before Dolf and Margarete’s American record trail was complete. Susan remembers that Albert’s friend Max wrote in support of Dolf’s move. The letter has not been found, Max’s full identity is unknown, and the passenger records do not settle the final sequence.

American immigration officials expected refugees to show that they would not become a public charge, often through an affidavit or financial support from someone in the United States. A person already abroad could make escape possible.

Sources and wider context: Susan Reichenbach Heyman oral history, 5 August 2026 · USHMM: The United States and the Refugee Crisis