מלון קרלטון, סנט מוריץ · 26 בנובמבר 1938

המכתב של דולף למוטי

המשפחה שמרה שני דפים בכתב יד. הם נעשו ראשיתו של הארכיון הזה.

הטקסט ששרד

שני דפים, פנייה אחת

Geliebte Mutti,

dieses sind nun die letzten Zeilen, die ich an Dich sende, bevor wir wieder ganz zusammen sind. Lasse Dir den Fortgang nicht schwer fallen. Es ist draussen auch schön ohne Geld, man ist wieder Mensch, bedenke das immer. Deine Kinder haben Dich so lieb, dass es für Dich ein 1000 Mal besseres Leben mit uns sein wird.


Wir geben viel auf und lassen noch mehr an traurigen und schönen Erinnerungen zurück. Für uns bleibt es nun vorwärts-sehen. Wir wollen es schaffen und werden es schaffen. Der liebe Gott wird uns nicht verlassen. Grüsse und küsse alle Verwandten nochmals recht fest von mir. Kopf hoch, nicht weinen, immer daran denken, dass es uns vergönnt sein wird zusammen zu bleiben, davon soll uns nichts abhalten. Nun auf Wiedersehen und Küssen.

Dein Dich innig liebender Sohn Dolf.

האזנה למכתב

המכתב מוקרא בגרמנית

האזינו לטקסט הגרמני בזמן שהכתוביות על המסך עוקבות אחר ההקראה.

ההקראה היא שחזור קול באמצעות בינה מלאכותית שנוצר עבור הארכיון. זו אינה הקלטה היסטורית וזה אינו קולו של דולף.

כתוביות בגרמנית

לחצו על ההפעלה כדי להתחיל את ההקראה בגרמנית.

תרגום לאנגלית

לחצו על ההפעלה כדי לעקוב אחר התרגום לאנגלית שורה אחר שורה.

תרגום מאת הרבה ד״ר אסתר יילובסקי.

הורדת ההקראה בגרמנית (MP3, שחזור קול באמצעות בינה מלאכותית)

דולף כתב שבעה-עשר ימים אחרי פרעות נובמבר. אלימות, מעצרים ומכירות כפויות כבר לא הותירו ספק.

לאדולף "דולף" רייכנבך חסרו תשעה-עשר ימים ליום הולדתו העשרים וארבעה. הוא ביקש מאימו מרגרטה שלא תפחד לעזוב את גרמניה, ודמיין את המשפחה שוב יחד.

אין כאן תרגום עברי של המכתב. הגרמנית היא המקור; האנגלית היא תרגום הרבה יילובסקי.

לפני המכתב

נובמבר 1938 בהלברשטאדט ובוורניגרודה

בלילה שבין 9 ל-10 בנובמבר 1938 כיוונו מנהיגים נאציים מתקפה בחסות המדינה על החיים היהודיים בגרמניה ובשטחים שסופחו. הדרה בחוק הפכה לטרור המוני מאורגן.

בהלברשטאדט חולל בית הכנסת הבארוקי שעמד שם מאז 1712. ב-18 בנובמבר הורתה העיר להרוס אותו על חשבון הקהילה היהודית. פריץ רייכנבך נעצר בוורניגרודה ב-10 בנובמבר, הובא לבוכנוואלד ונרצח שם ב-22 בנובמבר.

נבדק לאחרונה: 4 בספטמבר 2026.

רקע היסטורי: United States Holocaust Memorial Museum · Jüdisches Halberstadt: רשומת אתר ההנצחה

דולף אינו מכחיש את האובדן. הוא כותב שהם מוותרים על הרבה. ובכל זאת, החיים מחוץ לגרמניה, אפילו בלי כסף, יכלו להשיב לאדם את כבודו.

הוא לא נושא נאום. הוא מבקש ממוטי לעזוב. המכתב חוזר על ציווי אחד: Kopf hoch, המובא כאן באנגלית כ־“Hold your head high.”

דרך המשפחה הזאת

הבריחה הייתה תלויה באנשים שכבר היו מחוץ לגרמניה.

רות ואלברט רוטשילד כבר היו בארצות הברית לפני שמסלול התיעוד האמריקאי של דולף ומרגרטה הושלם. סוזן זוכרת שחברו של אלברט, מקס, כתב מכתב שנועד לסייע לדולף לעבור לארצות הברית. המכתב לא נמצא, זהותו המלאה של מקס אינה ידועה, ורשימות הנוסעים אינן מיישבות את סדר האירועים הסופי.

פקידי ההגירה האמריקאים ציפו שפליטים יוכיחו שלא יהיו לנטל על הציבור, לעיתים קרובות באמצעות תצהיר או תמיכה כספית ממישהו בארצות הברית. אדם שכבר שהה מחוץ לגרמניה יכול היה לאפשר את הבריחה.

מקורות והקשר רחב יותר: עדות בעל־פה של סוזן רייכנבך היימן, 5 באוגוסט 2026 · USHMM: The United States and the Refugee Crisis

מה המכתב יכול לומר — ומה לא

המכתב נותן קול, מקום, תאריך ותקווה לאיחוד מחדש. הוא אינו מתווה נתיב מילוט.

המילה האחרונה של דולף כאן

“Wir wollen es schaffen und werden es schaffen.”

“We want to make it work and will make it work.” · תרגום לאנגלית מאת הרבה ד״ר אסתר יילובסקי