הוא בנה חיים יהודיים עם בני נוער — במחנה ובישראל.

Paul J. Reichenbach ז״ל

11 בינואר 1952 — 13 בספטמבר 2026

י״ג בטבת תשי״ב — ב׳ בתשרי תשפ״ז

ארבעים וארבע שנים בהנהגת נוער יהודי רפורמי

עט ביד אחת ושפופרת ביד האחרת: פאול בשנות עבודתו הראשונות.RB-PHO-0274

בנו של דולף גדל בידיעה על בריחת אביו. מחנות, מסעות לישראל והנהגת נוער יהודי נעשו למפעל חייו.

שיתוף זיכרון על פאול

תצלומים, סרטונים וסיפורים יתקבלו בברכה. החומרים נמסרים למשפחה באופן פרטי.

יש לך מידע נוסף או מצאת טעות?

אפשר לכתוב למשפחה באופן פרטי לבדיקה. דבר אינו מתפרסם אוטומטית. בעמוד הבא ניתן להכין הודעה להעתקה לדואר המקוון או לפתיחה ביישום הדוא״ל שלך.

יש לך קשר משפחתי לאדם הזה? אפשר לשתף את המשפחה.

לזכרו של פאול. ארבעים וארבע שנות עבודה עם נוער ביהדות הרפורמית המשיכו את סיפורה של משפחה שנאלצה לעזוב את הלברשטאדט.משפחהדולףספר הזהב (באנגלית)

פאול היה בנם של אדולף „דולף“ רייכנבך ושל סוזן „סובי“ אולמר רייכנבך. בבית שבו גדל, בריחתו של דולף מגרמניה הנאצית לא הייתה היסטוריה רחוקה; היא הייתה הסיבה שהמשפחה התקיימה בכלל. פאול נשא את הידיעה הזאת אל חיי עבודה בקרב בני נוער יהודים, והעביר אותה לילדיו — שרה רייכנבך מנור, ג׳ואנה „ג׳ואי“ רייכנבך עמיחי והרב דניאל דולף רייכנבך.

פאול נולד בבוסטון וגדל בניוטון, מסצ׳וסטס. בקיץ 1969, כשהיה בן שבע־עשרה, הגיע למחנה קוץ בוורוויק, ניו יורק. מחנה הנהגת הנוער הארצי של Union of American Hebrew Congregations, כפי שנקראה אז התנועה הרפורמית, נעשה מקום שאליו שב שוב ושוב. שם פגש את ג׳ודית ניומן, לימים אשתו, וחברים ששמר יותר מחמישים שנה. ב-1970 עבר לניו יורק כדי ללמוד ב-New York University וחלק דירה עם חברו ממחנה קוץ, לואי דובין. הוא אהב את המחנה במידה כזאת שבמובן העמוק מעולם לא עזב אותו. ב-1975 הצטרף לצוות הנוער המקצועי של התנועה. מאז הייתה עבודתו המרחק שבין קיץ טוב אחד לבין חיים יהודיים שלמים.

משפחה ומשק בית

אנשים הקשורים לחיים האלה

מקורות

מקורות

  • רשומות והודעות לעיתונות של Union for Reform Judaism, 2002–2019
  • Steve Schafer Memorial: הקלטה חזותית־קולית של פאול רייכנבך שפורסמה ב-YouTube
  • URJ 6 Points Sci-Tech Academy, ‏‘Celebrating Our 10th Summer’ ותולדות המחנה
  • Brown & Brown Garden City, ביוגרפיה של Camp Team Allies
  • דוחות השפעה של Foundation for Jewish Camp
  • זיכרונות שפורסמו בידי עמיתים ומנהלי מחנות
  • עדות משפחתית שמסר הרב דניאל דולף רייכנבך, אוגוסט 2026
  • Union for Reform Judaism, הודעה והחלטה לציון חמישים שנה של NFTY-EIE
  • URJ Heller High, תולדות התוכנית
  • Temple Israel of Boston, תולדות הקהילה על הרב רולנד ב׳ גיטלסון
  • Henry Johnson, ‏‘Camp Zakelo & Long Lake Lodge’, ‏Maine Summer Camps, חורף 2019
  • The iCenter, ‏‘Israel Education in Practice’, ‏2013
  • Ilana Schear, ‏‘How I Went from Participant to Professional’, ‏NFTY in Israel
  • Louis J. Dobin, זיכרון מערב ARZA לכבוד פאול רייכנבך
  • Paul J. Reichenbach, ‏‘Trust, Confidence, and Integrity: A Reflection on Camp and COVID-19’, ‏eJewishPhilanthropy, ‏30 באפריל 2020
  • תאריכי הלידה והפטירה, התאריכים העבריים והמידע על קרן הזיכרון נמסרו בידי הרב דניאל דולף רייכנבך ב־14 בספטמבר 2026.

מה עדיין אינו ודאי

עמוד ציבורי זה משלב מקורות מוסדיים עם זיכרון משפחתי המסומן בבירור. הוא מוגבל להיסטוריה מקצועית ומשפחתית שאושרה לפרסום; חומר פרטי מבדיקת המשפחה אינו חלק מן הרשומה.

מהישרדות לחיים יהודיים

דולף נמלט כדי שעתיד יוכל להתקיים. פאול הקדיש את חייו לבנייתו.

בנו של פליט לומד מוקדם שהמשכיות יהודית אינה מובנת מאליה. תשובתו של פאול הייתה מעשית: מחנות, מסעות לישראל והעבודה הסבלנית שהופכת אוטובוס מלא בני נוער לקהילה.

במשך יותר מארבעה עשורים, המקומות שסייע לבנות היו המקום שבו אלפי צעירים יהודים גילו לראשונה שאפשר לחיות יהדות — בחברות, ויכוח, שירה, אחריות, מסע ומטרה משותפת.

Temple Israel of Boston

החדר שבו גדל

זה התחיל בבוסטון. פאול גדל ואושר ב-Temple Israel, והרב הבכיר של ילדותו היה רולנד ב׳ גיטלסון.

לפני קוץ היה Camp Zakelo על Long Lake במיין. פאול בילה שם את קיצי ילדותו ואהב אותו. המחנה כבר הראה לו עד כמה קיץ הרחק מהבית יכול לעצב צעיר.

אחרי הקיץ הראשון של פאול בקוץ פתח גיטלסון את הדלת הבאה. באוקטובר 1969 הוא הציע שפאול בן השבע־עשרה ישתתף בכינוס הדו־שנתי של UAHC במיאמי ביץ׳. „זה שינה את חיי!“, אמר פאול לימים. אחר כך ביקש ממנו גיטלסון לשאת דרשה ב-Temple Israel; פאול שמר עותק.

גיטלסון היה רב צבאי של הנחתים באיוו ג׳ימה, פעיל זכויות אזרח, ציוני גאה ולימים הנשיא המייסד של Association of Reform Zionists of America. דוכן הדרשות שלו עסק במקארתיזם, זכויות האזרח, ביטול ההפרדה, מלחמת וייטנאם ומדיניות המזרח התיכון.

העדות אינה קובעת רגע יחיד שכיוון את דרכו של פאול. אבל הכינוס, ההזמנה לדרוש והחיים שבאו אחריהם מראים את הקשר: אקטיביזם המחובר לאחריות יהודית, ציונות הבנויה בתוך מוסדות והאמונה שקול נועד לשימוש.

ההיסטוריה של Temple Israel על כהונת הרב גיטלסון Maine Summer Camps על תולדות Camp Zakelo

הצלה בילדות · זיכרון לכל החיים

הצופה שפאול לא שכח

כשפאול היה ילד, מכנסיו עלו באש בחצר הקדמית של בית המשפחה. צופה צעיר נחלץ לעזרתו וכיבה את הלהבות. דניאל זוכר את אביו מספר על ההצלה, וזוכר את המציל כבעל דרגת Eagle Scout: רוברט ס׳ פריס.

פאול זכר גם את האדם שעצר לעזור. לדברי דניאל, אביו תיאר את פריס כאדם טוב וכדמות מופת. זה היה מפגש מכונן. דניאל מאמין שאביו נשא עמו את האבל על הצעיר הזה במשך כל חייו.

כעבור שנים ביקרו פאול ודניאל יחד באנדרטת חללי מלחמת וייטנאם בוושינגטון. שם יצרו את העתק השפשוף הזה משמו של פריס החקוק בקיר. הנייר משמר מעשה משותף של זיכרון: אב מביא את בנו אל שמו של אדם שמעולם לא שכח.

העתק שפשוף של שמו של רוברט ס׳ פריס מאנדרטת חללי מלחמת וייטנאם, שנעשה בביקור של פאול ודניאל. מועד הביקור טרם נקבע. סריקה משפחתית שמסר דניאל רייכנבך.

פתיחת הסריקה המקורית ברזולוציה מלאה

רוברט קלארק פריס · 1946–1967

הארכיון הלאומי של ארצות הברית מתעד את רוברט קלארק פריס מניוטון סנטר, מסצ׳וסטס, בדרגת Warrant Officer בצבא היבשה: נולד ב־2 באוגוסט 1946 ומת ב־14 בינואר 1967, בן עשרים. מודעת האבל ב־Army Aviation מ־24 בפברואר 1967 מתארת תאונת כלי טיס בווייטנאם. אגודת טייסי המסוקים של מלחמת וייטנאם מציינת את פלוגת מסוקי הסער 173 ואת מסוק ה־UH-1D.

עמיתו הטייס מאט גריטלפלד־גריפין זכר אותו בחיבה בשנת 2005 כאדם, כטייס משנה וכחבר.

המדליות המופיעות ברשומת ההנצחה

The Virtual Wall מונה את Air Medal, National Defense Service Medal, Vietnam Service Medal ו־Republic of Vietnam Campaign Medal. אלה העיטורים המדווחים ברשומת ההנצחה; טרם אותרו בארכיון פקודות ההענקה המקוריות או הנימוק האישי להענקת Air Medal.

המדריך הנלווה לאיתור השם

המדריך של שירות הפארקים הלאומיים מסביר כיצד לאתר שם לפי לוח ושורה. השדות למילוי נותרו ריקים. מיקומו של פריס — לוח 14E, שורה 26 — נמסר ברשומות ההנצחה המקושרות, ולא ברישום על גיליון זה.

פתיחת הסריקה המקורית ברזולוציה מלאה
תצלום משפחתי זה מציג את פאול ג׳ רייכנבך על דוכן מתחת לכרזת NFTY בשנותיו הראשונות בתנועה. הרקע ממקם אותו בתוך עבודת הנוער שעיצבה את דרכו המקצועית. הוא אינו מזהה את האירוע, הקהל, התאריך או הצלם.RB-PHO-0277

NFTY · מחנה · ישראל

קוץ וכל מה שבא אחריו

הנחת העבודה של פאול הייתה פשוטה, ובשנות השבעים לא מקובלת על הכול: זהותו היהודית של מתבגר נוצרת ממה שקורה לו, לא ממה שמסבירים לו. תפקיד המוסד הוא לאפשר את החוויות הנכונות ואז לפנות מקום.

העבודה צמחה מן הקיץ הראשון בקוץ. הוא ניהל במשותף את NFTY Teen Leadership Camp, קיבל אחריות על תוכניות ישראל ואירופה מ-1978 ולימים על מערכת המחנות כולה של Union for Reform Judaism. הוא שזר יחד את עוצמת המחנה, אחריות הנהגת הנוער והמפגש עם ישראל.

מתחת לכל זה היה אמון. משפחות הפקידו בידיו את ילדיהן, לפעמים לתוכניות אלפי קילומטרים מהבית. הוא השיב בנדיבות ובעדינות, בתקיפות ובתשומת לב כמעט כפייתית לארגון. הוא דרש מעצמו ומצוותו להיות זמינים תמיד — רגועים, מוכנים וזהירים.

היקף מפעל חיים

נבנה קשר אחד בכל פעם

המספרים גדולים. כל אחד מהם היה צעיר שמישהו הפקיד בידיו.

44שנות שירות לנוער יהודי רפורמי
30,000+בני נוער וצעירים בתוכניות ישראל ואירופה
12 → 18מחנות URJ במהלך התרחבות המערכת
14,000+צעירים בקיץ אחד בשיא מערכת המחנות

ספים

הוא הגיע

לא רק מן המשרד: בשער לפני הטיסה, בדרך המחנה ביולי, בחדר שבו בן שש־עשרה החליט אם לצאת.

נמל התעופה JFK

כל קבוצה נפרדה ממנו פנים אל פנים

בנו דניאל זוכר שפאול ליווה כל מחזור של NFTY-EIE — תוכנית התיכון הסמסטריאלית בישראל, היום URJ Heller High — מנמל קנדי וקיבל אותם בשובם. לעיתים קרובות עשה זאת גם לצעירי תוכנית הקיץ NFTY L’dor V’dor. הוא לא בא רק בגלל הלוגיסטיקה; היציאה והחזרה היו השיעור.

סבב הקיץ

כל מחנה, כל קיץ

אחר כך בא הסבב: כל מחנה במערכת, בכל קיץ. הוא פגש מנהלים, צוותים ותמיד את החניכים הבוגרים ביותר; מדי שנה ביקר גם בקהילות ברחבי הארץ. הוא לא בזבז הזדמנויות לעורר השראה; הוא אסף אותן.

מחנה קוץ

פשוט „P.J.R.“

בקוץ, לאורך הדורות, הוא היה מוכר פשוט כ־P.J.R. — שלוש אותיות שאינן זקוקות שם להסבר ונמסרות כפי שמחנה מוסר כל דבר הלאה.

„Nestled in the Judean hills…“

הפתיחה הזכורה של פאול, שהדהדה בהחלטת URJ מ-2011 על EIE בקיבוץ צובה

מי ששמע אותו מציג את EIE זוכר קודם כול את הפתיחה. אחרי המעבר לקיבוץ צובה הפך המשפט גאוגרפיה להזמנה. Heller High עבר מאז להוד השרון, אך הגבעות נשארו במשפט.

זיכרון עובד

הפרטים נשארו איתו

כל מי שהכיר את פאול העיר על טווח זיכרונו.

משפחתו זוכרת שיכול היה לשלוף לוחות טיסות, תאריכים, מקומות ושמות רבנים בכירים ברחבי הארץ. מעבר לזכירה, הוא הפך פרט זכור לפעולה מועילה הבאה — בשיחה עם צעיר, בחיבור בין אנשים או בארגון תוכנית מורכבת.

הכישרון הזה הפך עבודה בקנה מידה גדול לאישית. במערכת מחנות רחבה, בשער הטיסה או בביקור בקהילה, אנשים פגשו אדם שהכיר את ההקשר שלהם לפני שסיימו להסבירו.

זיכרון משפחתי

הזיכרונות האלה על מסעותיו, קשריו וסגנון עבודתו של פאול נמסרו בידי הרב דניאל דולף רייכנבך.

עמיתים ומשתתפים

במילותיהם

מי שעבדו איתו מתארים לכאורה אנשים שונים — מנטור, מנהל, נואם בשדה התעופה, קול בטלפון. כולם אותו אדם. הציטוטים הם תרגומי מערכת; הקישורים מובילים למקור האנגלי.

„פאול כבר היה אגדה בתחום שלנו.“

אהרן סלקו, מנהל מחנה ועמית

„הקשבנו לפאול רייכנבך אומר לנו שהקיץ הטוב בחיינו עומד להתחיל.“

אילנה שיר, משתתפת ואשת מקצוע ב-NFTY in Israel

„אני יכול לתאר את השיחה רק כמשהו מסרט Mission Impossible.“

גרג קלנר, המנהל המייסד של URJ 6 Points Sci-Tech Academy

מנהיגותו הייתה „חיונית להצלחה הגדולה“ של מערכת המחנות.

הרב ריק ג׳ייקובס, נשיא Union for Reform Judaism

המחבר

כל דור בחייו בחדר אחד

תוכניות נעשו ממשיות מפני שפאול ידע מי יכול לדמיין אותן, מי יכול לממן ומי יכול לנהל — וחיבר ביניהם.

מנהלי מחנות, תורמים, רבנים, מחנכים, הנהגת התנועה בצפון אמריקה ומנהיגי היהדות הפרוגרסיבית בישראל. המקורות הציבוריים תופסים את אותה עבודה: גיוס מלגות ללימודים בישראל, ליווי חינוך ישראל, הכרה במצוינות וטיפוח הידידות עם אייק והליין הלר.

כאשר ARZA כיבד את פאול לצד הרב לורנס קרולוף ופרי סמילו, הביט חברו הוותיק לואי ג׳ דובין בחדר וראה אנשים מכל דור בחייו של פאול — עדיין מנסים לשנות את העולם.

פאול על חינוך ישראל

„אני מעודד, מקדם שיתוף בדרכי עבודה מיטביות, מציב ציפיות, בונה קשרים, מלווה חומרי לימוד ומכיר במצוינות.“

מחקר iCenter משנת 2013 תיאר את פאול כמנהיג הארצי של URJ שהציב את חינוך ישראל בראש סדר העדיפויות במחנות, בתוכניות ישראל, בתנועת הנוער ובקמפוסים.

לקריאת מחקר iCenter
תצלום משפחתי זה מציג את פאול ג׳ רייכנבך נואם בשלב מאוחר יותר בדרכו המקצועית. הקהל והצלם עמדו בתוך עבודת התנועה שלה הקדיש עשרות שנים. התצלום משמר אותו ליד הדוכן, אך האירוע, התאריך והצלם אינם מזוהים.RB-PHO-0275
חברים הכינו עבור פאול ג׳ רייכנבך את כרטיסי „קולו של אלוהים” הללו, והפכו את קולו הרועם ככרוז בכנסים לבדיחה פרטית. פאול שמר אחד מן הכרטיסים. הכרטיס משמר את הכינוי ואת החיבה שמאחוריו, אך היוצרים והתאריך המדויק אינם ידועים.RB-EPH-0001

„קולו של אלוהים“

סמכות שנישאה בבריטון

העמיתים זוכרים את הקול. המשפחה זוכרת את האיש שמאחוריו.

דניאל זוכר את הכינוי: „קולו של אלוהים“. בדיחה אוהבת על קול הבריטון — ולא רק בדיחה, משום שלשיקול דעתו היה משקל תואם. פאול ביקש מאנשים לעשות עוד מאמץ אחרי שכבר עשה אותו בעצמו.

בכינוסי UAHC ו-URJ היה לכרוז. הקול מילא אולמות צפופים, הציג נואמים, הכריז על אירועים וכיוון אלפי אנשים. רבים שמעו את פאול זמן רב לפני שראו אותו.

חברים הדפיסו את הבדיחה על כרטיסי ביקור של „The Voice of God“. פאול שמר אחד מהם איתו.

הסמכות לא נשענה על תואר אלא על זמינות, זיכרון, שיקול דעת שנרכש לאט והוודאות שבעיה שהובאה אליו תילקח ברצינות.

האזנה לפאול

קול שנשמר

ההקלטה הזאת משמרת את קולו של פאול: דברי זיכרון מלאים לזכר סטיב שפר, מעט פחות משבע דקות. הם משמרים מה שתצלום אינו יכול — הבריטון, הקצב המדוד, הנוכחות והרהיטות שמאחורי הכינוי.

פורסם בערוץ Steve Schafer Memorial בירושלים, 2014.

צפייה בהקלטה ב-YouTube
תיאור נגיש של ההקלטה

בהקלטה הזאת נשא פאול דברי זיכרון רצופים בקול בריטון מהדהד. הוא דיבר במתינות ובקצב של מי שהיה מורגל להחזיק אולם גדול, אך הטון נשאר אישי ולא טקסי. תמליל מלא טרם הוכן.

מחוץ למשרד

ארוחה טובה, שהוזמנה כראוי

כפי שמשפחתו מספרת: פאול אהב מחנה, חברים לכל החיים, ישראל, The New York Times — ובעיקר אוכל. הוא לא החמיץ ארוחה טובה והזמין כאילו המסעדה שלו.

כמעט הכול בא בחשבון

ארוחת ערב ראויה בנויה ממנות: סלט, מנה ראשונה, עיקרית מיוחדת וכמובן קינוח. דג מטוגן שלם ברוטב שום חריף, צדפות ותרד בשמנת רצויים; כמהין, ליקריץ ובירה לא.

נוחות, לא ראווה

הוא אהב דברים טובים בלי להתפאר. מושבי תיירים ורגליים של אדם בגובה 1.90 אינם משתלבים, ולכן למד לנצל נקודות טיסה, מלון וכרטיסי אשראי, נעשה million-miler של United והעניק למשפחתו טיסות, שדרוגים ולינות.

מג׳וליה צ׳יילד עד Iron Chef

תוכניות בישול היו עבורו תענוג לאורך החיים — תחילה ג׳וליה צ׳יילד, ואחר כך עם דניאל הצעיר אמריל לגאסי ו-Iron Chef. גם סרטים, מוזיקת שנות השישים, הצבע כתום והכרית הרכה ביותר בבית.

תצלום משפחתי זה מפגיש את פאול ג׳ רייכנבך עם בנו, הרב דניאל דולף רייכנבך. המשפחה שמרה את התמונה של שני הדורות זה לצד זה. הוא מבסס את זהות המצולמים, אך האירוע, התאריך והצלם נותרו בלתי ידועים.RB-PHO-0276

אב ובן

הסיפור הועבר הלאה

פאול מסר את סיפורו של דולף לבנו דניאל — יחד עם שם סבו והאחריות לשמירת הארכיון.

פאול נשא את ג׳ודית ניומן מגרנד ראפידס, שאותה פגש בקוץ. הם גידלו את שרה, ג׳ואנה „ג׳ואי“ ודניאל בחיי משפחה שלא נפרדו מקהילות, מחנות, ישראל ועבודת הזיכרון.

הארכיון הוא חלק ממה שמסר: בן שמקשיב לאביו, חוזר לצדו להלברשטאדט ופותח את המסמכים כדי ששייכות, רדיפה, הישרדות ובנייה מחדש ייקראו יחד.

מוסדות משתנים ותוכניות מצטמצמות. מה שפאול בנה מעולם לא היה רק בתרשים הארגוני; הוא נמצא בחברויות מחנה בנות עשרות שנים, במשפחות יהודיות, בקריירות של שירות ובקשרים לישראל.

קריאת הרשומה הציבורית

הקריירה כפי שהמוסדות תיעדו אותה

המקורות שלהלן מתעדים את הקריירה. הקול ומשמעותו באים ממשפחתו.