טקסט אבל ניצב לצד תחריט קברי המלכים בירושלים

קריאה בעברית

אם הקבורה כבר נערכה בערב החג והאבל החל באבלותו לפני החג, אין צורך להתחיל את האבלות מחדש. אם ערב החג חל ביום שישי, אף אין צורך להתחיל באבלות. האיסורים על תספורת ועל גילוח הזקן ועל השתתפות בשמחות נוהגים בכל ימי השלושים. בתקופה זו ממירים את מקום הישיבה הרגיל בבית הכנסת במקום אחר. הנר בחדר שבו אירע המוות נותר דולק בשלושים ימים אלה. החג מסיים לא רק את השבעה אלא גם שבעה ימים נוספים מן השלושים. אם היום האחרון של השבעה חל בערב החג, החג מסיים את השלושים כולם. אם הגיעה השמועה על המוות לאחר השלושים, השבעה מצטמצמת לשעה אחת. האבלות על אב ואם אינה נמשכת שלושים יום, כאבלות על שאר הקרובים, אלא שנה תמימה (בשנה מעוברת — שנים עשר חודשים בלבד). באחד עשר החודשים הראשונים אומר האבל קדיש בתפילות, ובמשך כל השנה הוא יושב במקום אחר בבית הכנסת. ביקור בתיאטרון ובקונצרטים אינו הולם בשנת האבל. מסכיר (אשכבה) — הזכרתם ביראת כבוד של יקירים שהלכו לעולמם והתפילה הנרגשת לישועת הנשמה ולמנוחת הנפטר היקר — נאמר ארבע פעמים בשנה: ביום האחרון של פסח, ביום השני של שבועות, ביום השמיני של סוכות וביום הכיפורים. יש להעיר כי אין אומרים מסכיר בשנה הראשונה שלאחר הפטירה. קברי המלכים בירושלים.

תרגום עברי שהוכן על פי הקריאה האנגלית של הארכיון; אינו תעתיק של המקור.

תרגום לאנגלית

If burial already took place on the eve of a festival and the mourner began mourning before the festival, mourning need not begin again. If the eve of the festival fell on a Friday, even the beginning of mourning is not required. The prohibitions on cutting the hair and beard and taking part in joyful events apply throughout shloshim. During this period one changes one’s usual synagogue seat for another. The light in the room of death is kept burning for these thirty days. A festival ends not only shiva but also seven additional days of shloshim. If the final day of shiva falls on the eve of a festival, the festival ends shloshim completely. If news of the death is received after shloshim, shiva is limited to one hour. Mourning for parents lasts not thirty days, as it does for other relatives, but a full year (in a leap year, only twelve months). During the first eleven months the mourner recites Kaddish at services and uses a different synagogue seat throughout the year. Attendance at the theater and concerts is improper during the year of mourning. Maskir (requiem)—the reverent remembrance of dear departed people and the fervent prayer for the soul’s salvation and the dear departed person’s rest—is observed four times each year: on the last day of Passover, the second day of Shavuot, the eighth day of Sukkot, and on Yom Kippur. It should be noted that Maskir is not observed during the first year after a death. The Tombs of the Kings in Jerusalem.

English of the legible text, prepared for the Reichenbach Family Archive.

הערת טקסט

הערת טקסט

אותם חיים

• Paul Reichenbach